הטילים מלבנון ומאיראן, השהיה במרחב המוגן והכניסה הקרקעית של כוחותינו ללבנון הזכירו לי את ימי מלחמת לבנון הראשונה, כשהייתי ילדה ואבא שלי נקרא למילואים. אני זוכרת שישבתי עם הוריי על הספה בסלון ואבא קיבל טלפון להתייצב ליחידה שלו ואז ארז תיק,חיבק אותנו ויצא.
רינו צרור
צדק אגמון. אם 'ה-תרבות' לא תלחם על חייה, היא תמות. אם לא תצא לרחוב, אם לא תגיב עכשיו. אגמון ידע לראות אותנו היטב, ולרחוק. ולזהות טעמים של ציבור וצרכים של ציבור ואת רוח הזמן שסוערת ומתחלפת כל שנתיים. ידע את הרוח וידע את המעשה וידע לחבר בין השניים, במו ידיו.
להמשך קריאה >>
יעל ברזילי
פרופ' גד קינר
חלפו למעלה משבועיים מאז פטירתו של יענקלה אגמון, אך דמותו ממשיכה ללוות אותי, וקולו ממשיך להנחות אותו. אני חוזר ומעלה כאן את ההספד שלא נשאתי בהלוויה
גלית שאול – ראש מועצת עמק חפר
הצטערתי לשמוע על מותו של יעקב אגמון, אחד האנשים המשפיעים ביותר על עולם התרבות והבידור הישראלי בן זוגה של גילה אלמגור הגב' הראשונה של התאטרון ואביה של הגר אגמון חברתי, שהלך לעולמו היום בגיל 91.
להמשך קריאה >>
עדנה גורן
הידיעה הנוראה והמצערת היכתה בי יגאל ורדי
רני רהב
גליה בכרך
בילוי נעים
ענת קורול גורדון
ספי רכלבסקי
.
שוהם ארמרמן
אלעד שמחיוף
אמיר פיי גוטמן 2017-1976
ציפי גון גרוס:
עבדתי עם יענקל'ה כמפיקה ועורכת של "שאלות אישיות" בשנים 1977 עד 1980.
למדתי ממנו המון – להשקיע בכל תחקיר ותחקיר את המירב, לא להותיר אבן אחת במקומה, במיוחד אם מתחתיה מסתתרים סודות ואולי גם שקרים, לנסח את התחקיר שערכתי באופן המיטבי, ולהביא את העובדות ליענקל'ה כך שיוכלו להוות את נקודת הפתיחה לשאלותיו.
יענקל'ה קרא כל מלה ומלה בתחקיר שהיגשתי לו, בעוד אני דרוכה ומצפה לחוות דעתו.
הייתי כל כך מסורה לתפקיד שלי כעורכת ומפיקה של "שאלות אישיות" ותוכיח זאת העובדה שגם שעה לפני שילדתי את איתי בני ( בספטמבר 1978), בעודי שוכבת על מיטת מיון היולדות של בית החולים "שיבא" – הצמדתי דף לקיר חדרי ועליו כתבתי את התחקיר ל"שאלות אישיות" עם נשיא הטכניון עמוס חורב.
זאת המקצוענות, היסודיות והשאיפה לשלמות שאיפיינו את יעקב אגמון ושאותם הנחיל לי.
לי ולכל שרשרת המפיקים/ות והעורכים/ שקדמו לי ולאלו/ה שעבדו לצידו אחרי.
ורד כהן ברזילי:
לפני 12 שנים לערך פגשתי את יעקב אגמון. אני לא כ"כ זוכרת איך נוצר החיבור הראשוני אבל אני זוכרת את הפגישה במשרדו ואת הדלת הפתוחה שהוא פתח בפני. מהפגישה ההיא נולד שיתוף פעולה ייחודי בתיאורונטו במסגרתו מאות ילדים שפקדו את הפסטיבל הייחודי הזה ניהנו מפעילויות זכויות אדם. ערכנו שם גם תערוכת ציורים של זכויות אדם, הקמנו דוכן לזכויות אדם, מכרנו ספרי זכויות אדם ועוד' הפגישות עם אגמון היו מאוד מהנות.
יאיר לפיד
סיפורו של יענקל'ה אגמון הוא סיפורה של התרבות הישראלית. מותו ישאיר אותנו קצת יתומי תרבות, בעולם שבו ענף התרבות והבידור נמצא באחת התקופות הקשות. חיבוק חזק לגילה והמשפחה, מורשתו ועיניו המחייכות ילוו אותנו תמיד. יהי זכרו ברוך.
יוסי אלפי
צר לי עליך אחי הגדול יענקל’ה אגמון. אהבתי לעבוד אתך ויותר מכך תמיד שמחתי להיות במחיצתך. במסעדות היהודיות המזרח אירופאיות, על גפילט וגעגוע.
אבי טולדנו
כאשר הייתי חייל בודד יענקלה אגמון וגילה אלמגור פתחו לי את ביתם בחום ובאהבה. לימים הפכנו מיודדים. יענקלה כמנכ"ל תאטרון בית לסין הפיק את הצגת היחיד שלי "תעודת זהות" ומאוחר יותר הזמין אותי לתאטרון נטו להציג את האלבום משירי חנוך לוין.
יעל רוזן
ורד ברמן
עבדתי עם יענקלה כעורכת עלי כותרת, תוכנית אירוח בערוץ 1ששודרה 3 פעמים בשבוע עם שלושה מנחים : דן מרגלית מני פאר ויענקלה אגמון. אוסיף קצת רקע:
תוכנית עלי כותרת בהנחיית ירון לונדון היתה תוכנית מאוד פופולרית. הנחייתו הביקורתית של ירון לונדון, צרמה מאוד במיוחד לחבר הועד המנהל עו"ד אהרון פאפו.פאפו בעזרת חברי הועד המנהל הצליח להעביר החלטה שיש לבחור שלושה מנחים לתוכנית . כך סברו בליכוד אז שינטרלו את הביקורת. יענקלה הנחה את התוכנית בימי חמישי.
העבודה עם יענקלה הייתה תענוג צרוף. הוא הגיע תמיד במצב רוח טוב ועם הומור משגע. מנסיונו ברדיו, היה לו קל מאוד לראיין אנשים לעומק, להעביר ביקורת קשה וכמובן התמצא מצוין בחיי התרבות של הארץ. אט אט הבינו בועד המנהל שנפלו מהפח אל הפחת. כל ליין אפ של התוכנית חייב היה לעבור את ההנהלה והמנכ"ל. מהר מאוד, הוחלט ( בעיקר בגלל יענקלה ) להחזיר את התוכנית למתכונת של מנחה אחד.
היה ברור שיענקלה לא יבחר. לתוכנית הסיום של יענקלה חיכו לליין אפ בעיניים כלות. בכל תוכנית הופיע בדר"כ זמר עם שיר או שניים בין המרואיינים. בליין אפ שהועבר לאישור לא צויין בדר"כ מי הזמר או השיר. יענקלה ואני החלטנו לנצל את הפירצה וחובר שיר מיוחד על קומיסר שמקצץ עוד ועוד. אקורד הסיום היה חזק במיוחד. יענקלה סיים עם חיוך ענק ואני הושעיתי לאחר התוכנית לתקופת מה.
יענקלה היה אדיר. מתגעגעת אליו מאוד.
עדי ארבל
"עדי יקירתי צפיתי הערב שוב בשאלות אישיות והפעם לבד והלב נחמץ ואז הגיעו טלפונים מצופים שראו את הסרט והתרגשו מאוד מהדברים שהרגשנו בעשיה הכנות במפגש הלא רגיל בין שני אנשים שיודעים משהו על החיים שהצלחת להביא אותנו לה פתח זה אל זו ולגעת בדברים שאולי לא העזנו לגעת בהם למרות כמעט ששים (60) שנים יחד אני מאושרת שהספקנו לעשות את הסרט הזה ויענקלה כבר איננו מי היה מאמין תודה ענקית עדי אנא העבירי תודתי הגדולה ללירן עצמור למיה ולכל מי שיד לו בסרט הזה שיודע לשאול ולגעת בנימי נפשי וכנראה גם בצופים האנונימיים לילה טוב גילה "
שילה פרבר
הגרי אני חושבת עלייך הרבה ואוהבת אותך. אני כל כך מצטערת על אביך. הוא תמיד נראה לי החכם באדם והשנון והמצחיק ביותר. נזכרתי שפעם כשהיינו בכיתה ה' חזרנו מבית ספר אלייך ואבא שלך בדיוק קיבל איזה טבק משובח למקטרת, נדמה לי בריח דובדבנים.
אפי נצר
עקב אגמון ז"ל ואנוכי ב 4 במרץ 20. שעה לפני הופעה שלי בצוותא.כל פגישה עם ינקלה היתה מרגשת.איש ענק היה.עשרות הופעות קיבלתי ממנו, ריאיין אותי בתכניתו, ומה לא!!!
פרופ' גד קיינר
חלפו למעלה משבועיים מאז פטירתו של יענקלה אגמון, אך דמותו ממשיכה ללוות אותי, וקולו ממשיך להנחות אותו. אני חוזר ומעלה כאן את ההספד שלא נשאתי בהלוויה.
הבימה התיאטרון הלאומי
התיאטרון הלאומי הבימה עוטה אבל על מותו של יעקב אגמון שכיהן כמנכ"ל התיאטרון בין השנים 1995-2005 ובעלה של שחקנית 'הבימה' הדגולה גילה אלמגור אגמון, שתיבדל לחיים ארוכים.
אופק רוזנטל:
השנה החולפת לימדה אותי מה זה שיברון לב. מרגיש שלרגעים חשבתי שאני לא מספיק טובה, שאהבה זה שטויות, שלא טוב להיות לבד. את השנה הזו סגרתי בשיחת טלפון אחת, שתי פגישות והקלטה עם גילה אלמגור אגמון. החלטנו להרים משדר מחווה ליעקב אגמון, שהלך מאיתנו בדצמבר 2020. גילה ישר נענתה לבקשה והנה אנחנו פה.
אפרת אשל:
את התמונה הזאת של יעקב אגמון ז״ל מנכ״ל תיאטרון הבימה, צילמתי בסוף שנות התשעים עבור ״תרבות מעריב״. הרגשתי אז כבוד עצום להסתובב איתו המנכ״ל החשוב, ברחבי התיאטרון ומאחורי הקלעים כדי לחפש את המקום הנכון לצילומים.
עמליה איל:
ליד קברך יענקלה, הבוקר, הבנתי יותר מבכל יום, כמה אתה חסר. המצבה מול הפנים, האותיות מנסרות את הלב. עשרות שנים כמניין שנותי ,ביליתי בחברתך. כמעט כל החוויות החשובות מבית אמא ואבא ואחיך מנחם קשורות אליך.
היום ההולדת ה-92 ליענקלה שאיננו, נשיא המדינה, ראובן רובי ריבלין, באירוע מיוחד בבית הנשיא לכבוד נשים יוצרות בתיאטרון הישראלי (תיאטרון הבימה ותיאטרון חיפה) מזכיר את יענקלה שהיה מדור חלוצי התיאטרון בארץ שהוא חסר לנו מאוד!
ירון פריד:
יעקב-דוד טיקולסקי נולד היום, היום הזה ממש, לפני 90 (תשעים) שנה, בעיירה קטנה בפולין. זה היה בערב פורים, והכפור המקומי שבר שיאים והגיע ל-42 מעלות מתחת לאפס. השמחה על לידתו היתה מהולה בעצב גדול על מות אביו, שעל שמו נקרא, שישה שבועות לפני כן.
רוביק רוזנטל
ההצגה חייבת להימשך, ליענקלה אגמון ליום הולדת התשעים (3.6.19).
פרולוג
שייקספיר, ה חכם במחזאים, הכריז ב ר מ ה
שהעולם כולו במה
ולימד נו ר ב נו שכולנו שחקנים
בתאטרון הגדול מכולם, תאטרון החיים
אני הקטן ַאח ר ה ואומר אחריו
שכל אחד ואחד מאתנו כותב את מחזה חייו
ואנו כותבים אותו תמונה אחר תמונה
יום אחר יום, שנה אחר שנה.
יואב גינאי (לחן: אוהד חיטמן):
עוֹלָמוֹת עַל בִּימוֹת
הוּא נוֹלָד מוּל עִשְׂבֵי הַנָּהָר, צֶמַח זָר
בֵּין שְׁלָגִים סְעָרוֹת וְסוּפָה
וּמִשָּׁם עִם הָרוּחַ נָדַד לַמִּדְבָּר
עַד לְאֶרֶץ קְשׁוּחָה וְיָפָה
כְּמִבְצָר הוּא נִיצָּב בֵּין חוֹלוֹת נוֹדְדִים
רֹאשׁוֹ בְּשָׁמַיִים חוֹלֵם
כְּמוֹ בּוּלְדּוֹזֵר עָקָר אֲבָנִים וּסְלָעִים
וְנָתַן לַתַּרְבּוּת אֶת הַלֵּב
הוּא בָּרָא עוֹלָמוֹת עַל בִּימוֹת
וְשָׁלַח שׁוֹרָשִׁים בְּאַדְמַת הַטְּרָשִׁים
הוּא נִלְחָם וְהִגְשִׁים חֲלוֹמוֹת
וְאָהַב לֶאֱהוֹב אֲנָשִׁים
הוּא אָהַב לֶאֱהוֹב אֲנָשִׁים.
מַצַּב רוּחַ וּבִירָה הָיוּ לוֹ כְּמוֹ שִׁיר
שֶׁזִּמְזֵם בֵּין מָסָךְ לְבָמָה
אֶל הַזְּמַן הַחוֹלֵף מַבָּטוֹ הוּא הֵישִׁיר
כְּשֶׁרָקַם בְּתוֹכוֹ עוֹד יוֹזְמָה
כְּאַגְמוֹן הַנְּחָלִים עַל קַרְקַע פְּתַלְתָלָה
הוּא הִקְשָׁה וְשָׁאַל שְׁאֵלוֹת
בְּחֶמְלָה הוּא גּוֹנֵן עַל כָּל מִי שֶׁחַלָּשׁ
וְהִפְרִיחַ יוֹנָה שֶׁל שָׁלוֹם
2 במרץ 2022
פרידה מאגמון
זאב מירב | פייסבוק
עידית טפרסון
יענקל'ה אהוב,
עצב עצום….אבידה ענקית לתרבות הישראלית….כי אין עוד אנשים עם שיעור קומה,ידע,יכולת,הבנה ואהבת תרבות כמוך. פתחת את התיאטרון ב7 בבוקר ובלילה, אחרי הצגות, האור במשרד שלך עוד דלק…..
ורד כהן ברזילי
לילדים על זכויות אדם במסגרת מפעל חייו תאטרונטו. גיליתי איש חם, קשוב, אוהב אדם, האמין ופעל לאורך שנים למען זכויות אדם.
דורי מנור
כבר חשבתי שהוא יהיה כאן לנצח 🙁
האיש הזה, יענקלה אגמון, שנפטר היום בגיל 91, היה לי מורה דרך אמיתי.
לרוב חושבים עליו בעיקר בהקשר התאטרוני, ובצדק. יענקלה עוד הספיק להוביל ב-1958 את חגיגות העשור למדינת ישראל, והיה אחראי לאינספור מופעים והצגות שעיצבו את ההיסטוריה של הבמה הישראלית כמעט מראשיתה. אבל אני לא הכרתי את יענקלה כאיש תאטרון, אלא כאיש רדיו. לי הוא היה קודם כל מופת נדיר לסקרנות ולתשוקת ידע אינסופית.
חמש שנים זכיתי לעבוד לצידו, תחילה כחייל ואחר כך כאזרח, כעורך תכנית הראיונות המיתולוגית שלו "שאלות אישיות".
אלירן כספי
יעקב אגמון, ארבע פעמים ביימתי בתיאטרונטו. תמיד חיכיתי שתבוא ותיתן הערות. הכי ענייניות, תמיד עם חיוך. לא מלטף , לא עושה עניין, פשוט שם את נסיון חייך המדהים לעזר. לא הסתחבקנו, אף פעם.
אוהד חיטמן
יענקל״ה אהוב-
תמיד חכם שאומר את המילה הנכונה, תמיד מחייך ותמיד מקרין אור וטוב. האהבה שלך ושל גילה אהובתי היא השראה עבורי ועבור כל כך רבים. לצפות בכם הולכים יד ביד או סתם מחייכים זה לזו- תמיד המיס לי את הלב. רק לפני כשנה זכיתי להוביל אתכם בשירה לחופה בחתונת הזהב שלכם.
רוני ריינר
יענקל’ה אגמון יושב לצדם של חבריו הנאמנים לקיבוץ הראל, עוד לא נתפס שהאיש הנערץ אינו עוד.
הגר אגמון
אפילו השמיים לא מפסיקים לבכות מאז. נלחמתי כמו שרק אבא שלי לימד אותי והצלחתי להשאיר אותו איתנו עוד קצת
יפעת חגלילי
יעקב אגמון – האיש והאגדה.
אם מחפשים מילים שיכולות לייצג אותך הכי מכל: מלח הארץ, איש של תרבות שיצר פה תרבות ואירועים שיזכרו וילוו אותנו עוד שנים ארוכות, אי שם לאחר ימי הקורונה.
ד"ר ברכה צמח
שמוליק אהב מאד את שניכם, אותך גילה׳לה מימי פתח-תקווה והחוג הדרמטי, ואת יענק׳לה , הוא אהב העריץ והעריך מאז ימיי עבודתם המשותפת בחגיגות העשור למדינת ישראל.
יואב בירנברג
לכולם היו שיחות רדודות עם יענק'לה: על תיאטרון, תרבות, עתיד המדינה, הבריטי ההוא שייקספיר, הקריירה של גילה, מה לא – אבל אגמון ואני חלקנו תובנות מעמיקות הרבה יותר.
נעמי לויצקי
יענקל’ה אגמון הלך לעולמו. יש משהו כל כך סמלי בעובדה שהאיש הזה, שתרם כה רבות לתרבות בישראל, עצם את עיניו שעה שהתרבות על כל גווניה במדינה גוועת.
יובל כספין
יעקב יענקלה אגמון .אהבתי את האיש ואת פועלו ושנים על שנים את "שאלות אישיות" ( עוד מימי הטרנזיסטור) פנים אל פנים ניפגשתי עם יענקלה בפעם הראשונה שעבדתי עם גילה/
תמר קראוון
יעקב אגמון היה חלק מהחיים שלי מאז שנולדתי. כמו דוד שתמיד שם. מצחיק, חכם ושובב.
הוא נתן לי להרגיש חלק מהשלישיית חברים הזו: אבא, צבי ויענקלה. הם הכירו כנערים צעירים.
יואב גינאי
בשישי ב 9 ב"מה יהיה" בגל"צ נזכיר ונזכור את יענקלה אגמון.
אמיליה אייל
היום יענקלה שלנו נקבר בבית הקברות בשפיים. מצרפת את הדברים שאמרתי. יהי זכרו ברוך
לכל אחד מהנוכחים כאן יש את היענקלה שלו אותו אהב, אותו הכיר ,איתו עבד ,איתו בילה. לי יש את יענקלה שלי. אח של אמא שלי שושנה ואח של מנחם.
ירון פריד
יוני 2018. אולפן גלי צה"ל, יפו. רגע לפני הקלטה של "שאלות אישיות" עם… קשה להאמין, אבל איתי. זכיתי.
מארי אמור בן ארי
צביקה יוסיפון
עבר חודש מאז שיענקלה הלך לעולמו ועדיין מתקשה להאמין. בחודש האחרון קראתי אין ספור פוסטים על יענקלה והפעם אני אכתוב איך היה לעבוד לצד יענקלה כמזכירתו בבימות ובתיאטרון בית ליסין כ10 שנים.
עידית טפרסון
ענקל'ה אהוב, עצב עצום….אבידה ענקית לתרבות הישראלית….כי אין עוד אנשים עם שיעור קומה,ידע,יכולת,הבנה ואהבת תרבות כמוך. פתחת את התיאטרון ב7 בבוקר ובלילה, אחרי הצגות, האור במשרד שלך עוד דלק….
ורד כהן ברזילי
איזו אבידה! יעקב אגמון היה איש יקר ועתיר זכויות. התמזל מזלי לעבוד איתו לפני כמה שנים ולשתף פעולה בפעילות לילדים על זכויות אדם במסגרת מפעל חייו תאטרונטו. גיליתי איש חם, קשוב, אוהב אדם, האמין ופעל לאורך שנים למען זכויות אדם.
דורי מנור
כבר חשבתי שהוא יהיה כאן לנצח 🙁
האיש הזה, יענקלה אגמון, שנפטר היום בגיל 91, היה לי מורה דרך אמיתי.
לרוב חושבים עליו בעיקר בהקשר התאטרוני, ובצדק. יענקלה עוד הספיק להוביל ב-1958 את חגיגות העשור למדינת ישראל, והיה אחראי לאינספור מופעים והצגות שעיצבו את ההיסטוריה של הבמה הישראלית כמעט מראשיתה. אבל אני לא הכרתי את יענקלה כאיש תאטרון, אלא כאיש רדיו. לי הוא היה קודם כל מופת נדיר לסקרנות ולתשוקת ידע אינסופית.
אלירן כספי
יעקב אגמון, ארבע פעמים ביימתי בתיאטרונטו. תמיד חיכיתי שתבוא ותיתן הערות. הכי ענייניות, תמיד עם חיוך. לא מלטף , לא עושה עניין, פשוט שם את נסיון חייך המדהים לעזר. לא הסתחבקנו, אף פעם.
אוהד חיטמן
יענקל״ה אהוב-
תמיד חכם שאומר את המילה הנכונה, תמיד מחייך ותמיד מקרין אור וטוב. האהבה שלך ושל גילה אהובתי היא השראה עבורי ועבור כל כך רבים. לצפות בכם הולכים יד ביד או סתם מחייכים זה לזו- תמיד המיס לי את הלב. רק לפני כשנה זכיתי להוביל אתכם בשירה לחופה בחתונת הזהב שלכם.
עזרא דגן
ענקלה! איש שאלוהי התיאטרון (יש דבר כזה שאנחנו השחקנים המצאנו), ברך אותו באהבת העשייה והיצירה האין-סופית. שולחן הכתיבה העתיק, השחור, הענק, שמאחוריו ישב עם המקטרת, סימל בשבילי את שורשי ההשראה. ידעתי שכל העשייה מתחילה ממוחו הקודח ומהישיבה מאחורי השולחן.
אורן גולן
דודתי בבה שחם (גולדשטיין) משמאל בארוע שיענקל׳ה אירגן. אבי ודודתי גדלו בארנון 21 ושם אני גר היום. שמחתי שנפגשנו!
